פסק-דין בתיק ה"פ 661/03

זהו פסק דין משלים, שבמסגרתו עלי להכריע בשאלה האם הסכם הניהול שנחתם בין המבקשת למשיבה 2 (להלן: " חברת הניהול") בוטל כדין על-ידי המבקשת עקב הפרתו על-ידי חברת הניהול, אם לאו.

1.                    רקע

(א)                המבקשת הגישה נגד המשיבים תובענה למתן צו המורה למשיבה 1 (להלן: " ההתאחדות") להפקיע מידי משיבות 3-2, או מי מטעמן, לרבות משיב 4 (להלן: " טביב") את ניהול מועדון הכדורגל הפועל כפר סבא, ולהעבירו אליה, וכן, לבטל את אישור העברת זכויות הניהול שניתן למשיבות 3-2 או לטביב ולבטל את רישומו של משיב 5 (להלן: " קצרה") כנושא משרה או בעל תפקיד במועדון הכדורגל, ולהפסיק להעביר סכומי כסף כלשהם למשיבים 6-2. עוד עתרה המבקשת לסעד הצהרתי שלפיו הסכם הניהול שנחתם בינה לבין חברת הניהול, ביום 2.3.01 (נספח "ה" לתובענה), ושלפיו (סע' 3) קיבלה על עצמה חברת הניהול את החובות והזכויות כאמור בהסכם שנחתם ביום 22.1.01 (להלן: " הסכם הניהול") בין המבקשת, יצחק פלד (להלן: " פלד") וחברת שירותי כדורגל כפר-סבא מילניום בע"מ (להלן: " מילניום"), בטל ומבוטל.

(ב)                 הטענות שהעלתה המבקשת בתובענה נחלקו לשתי קטגוריות: הראשונה, עניינה בטענות הנוגעות ליחסי המבקשת וחברת הניהול בכל הקשור להתקשרות בהסכם הניהול, ובהמשך, טענות הנוגעות להפרת ההסכם וביטולו בשל כך; השניה, בטענות הנוגעות לניהול המבקשת על-ידי חברת הניהול בניגוד לדין ולתקנוני ההתאחדות, והתעלמות ההתאחדות מדרך זה.

(ג)                  ביום 14.4.05 ניתן על-ידי פסק דין (להלן: " פסק הדין"), שדחה את התובענה על כל רכיביה. בפסק הדין סקרתי בהרחבה את התשתית העובדתית (ולכן אין זה מן הנדרש להביאה שנית בהרחבה), וקבעתי שאין מקום להתערב בהחלטת ההתאחדות שלא לבטל את האישור שניתן להתקשרות בין המבקשת לחברת הניהול.

(ד)                 המבקשת הגישה ערעור על פסק-הדין (ע"א 5565/05), וביום 15.3.06 ניתן פסק דין המקבל את הערעור בחלקו, וזו לשונו:

" בית המשפט המחוזי לא נימק מדוע נדחתה התביעה בכל הנוגע לטענות ההפרה, היינו, ההיבט החוזי. לפיכך נראה לנו לנכון להחזיר את העניין לבית משפט קמא על מנת שישלים את פסק הדין לגבי ההיבט הנזכר. נדגיש, כי לא מצאנו פגם בפסק הדין בכל הנוגע להיבט המינהלי ועל כן הערעור נדחה באשר להיבט זה. נוסיף, כי השלמת פסק הדין תהא על יסוד חומר הראיות הקיים. בית המשפט המחוזי רשאי לבקש השלמת סיכומים, אם ימצא לנכון."

(ה)                ביום 12.6.06 הוריתי על השלמת סיכומים, ללא הרחבת יריעה. ב"כ הצדדים השלימו סיכומיהם בשאלת ההפרה, וזו עת ההכרעה.

2.                    טענות הצדדים

(א)                לטענת המבקשת, חברת הניהול (באמצעות טביב או מי מטעמו) ביצעו סדרת עבירות חמורות, שבגינן הוגשו נגד טביב חמישה כתבי אישום שונים לבית הדין של ההתאחדות (ארבעה בגין עריכת חוזים כוזבים ואחד בגין זיוף חתימת יו"ר הדירקטוריון); ארבעה מכתבי האישום הסתיימו בהרשעות (להלן: " ההרשעות"), ובגינן הוטלו על מועדון הכדורגל עונשים של הפחתת 4 נקודות ליגה, הפחתת נקודות על-תנאי, וקנסות בסך כולל של כ-200,000 ש"ח. בנוסף, לטענת המבקשת, במהלך הדיון בתובענה נחשפו שתי עבירות נוספות של עריכת חוזים כוזבים ועבירות נוספות. הואיל וביטול הסכם הניהול נעשה כתוצאה ישירה מההרשעות, והואיל וההרשעות אינן שנויות במחלוקת, השאלה היחידה שהעמידה המבקשת לדיון כאן היא זו: האם ההרשעות בבית הדין של ההתאחדות, והעונשים שנגזרו בגינן, מהוות הפרות של הסכם הניהול, באופן שהקים עילת ביטול, ושבגינן ביטלה המבקשת את הסכם הניהול כדין.

(ב)                 לטענת המבקשת, יש לראות בעבירות הנ"ל משום הפרה יסודית של הסכם הניהול, באופן שמקים עילת ביטול. זוהי, לטענתה, הפרשנות שיש ליתן לסעיפי ההסכם לנוכח אומד דעת הצדדים לו, כפי שהוא עולה מהנסיבות.

(ג)                  לטענת המשיבים, אין מדובר בהפרות של הסכם הניהול, אך גם אם ייקבע שעסקינן בהפרות, הרי שאין הן הפרות יסודיות, ותוקנו על-ידי חברת הניהול. המשיבים מוסיפים, שההפרות הנטענות לא הוגדרו בהסכם הניהול כהפרות יסודיות, ובסעיף 13 להסכם נקבע שרק אי מתן אישור לרכישת הקבוצה על-ידי חברת הניהול, או ביטולו של האישור, יחשבו הפרה יסודית של הסכם הניהול. עוד טוענים המשיבים, שהודעת הביטול ניתנה בחוסר תום לב ובשיהוי, באופן שיוצר מניעות מלטעון לבטלות ההסכם.

3.                    דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה שאין לקבל את טענות המבקשת בדבר זכותה לבטל את הסכם הניהול מחמת הפרתו, ודינה של התובענה להידחות גם בעילה החוזית. להלן טעמיי:

(א)                בתובענה עצמה מייחדים ב"כ המבקשת פרק שלם הנוגע להפרת הסכם הניהול (סע' 131-143 לתובענה), אלא שבסיכומים המשלימים לא שבו הם על הטענות הכלולות בתובענה, ולא הסתמכו על הפרת סעיף קונקרטי בהסכם. גם בהודעת הביטול, נספח "כה" לתובענה, לא צוין סעיף כזה. טענתם של ב"כ המבקשת בסיכומיהם היא, שחברת הניהול וטביב הפרו את ההסכם כשביצעו את העבירות שבגינן הורשעו ועל-פי טענתם, מדובר בהפרה יסודית, שכן, בהסתמך על סע' 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן: " חוק התרופות"), ניתן לומר שאדם סביר לא היה מתקשר בהסכם הניהול לו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה.

מוכנה אני לצאת מנקודת הנחה, לצורך הדיון, שחברת הניהול וטביב אכן הפרו את הסכם הניהול (שכן סעיף 2.8 להסכם הניהול קובע שחברת הניהול תנהל ותפעיל את מועדון הכדורגל על פי דין, לרבות על פי תקנוני ההתאחדות, כשאין חולק שהמשיבים פעלו בניגוד לתקנוני ההתאחדות כשחתמו על חוזים כפולים, ולא דיווחו אודותם למנגנוני הבקרה התקציבית). אלא שגם תחת הנחה זו, סבורני שאין מקום להורות על ביטול ההסכם.

(ב)                 כאמור, שלוש מהעבירות הנ"ל אינן שנויות במחלוקת (ראו עמ' 37-32 לפסק הדין, וכן הודאת המשיבים בסעיף 8 לסיכומים המשלימים), אולם איני סבורה שיש לראות בהן הפרה יסודית של הסכם הניהול. לית מאן דפליג שהצדדים לא הגדירו בהסכם הניהול שעבירות מסוג כלשהו ייחשבו הפרה יסודית שלו, וזאת חרף עדותו של מר שאול דור (להלן: " דור") מטעם המבקשת, כי ידע על-אודות "דברים מפוקפקים" טרם חתימת ההסכם (עמ' 31-29 לפסק הדין). המבקשת וחברת הניהול אומנם לא ניסחו הסכם "חדש" (אלא הסכימו שחברת הניהול תבוא תחת פלד ומילניום), אולם היה באפשרותם, אם רצו בכך, לקבוע תניות נוספות בהסכם שנחתם ביום 2.3.01 (נספח "ה" לתובענה). משבחרו הצדדים להגדיר בהסכם מהי הפרה יסודית (בסע' 13 להסכם הניהול), אך נמנעו מהלגדיר את העבירות הנ"ל ככאלה, וזאת חרף ניסיון העבר עם המשיבים, חזקה עליהם שלא ראו בהן הפרות יסודיות.

סעיף 6 לחוק התרופות מגדיר מהי הפרה יסודית, וקובע לאמור:

לענין סימן זה "הפרה יסודית" - הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית; תניה גורפת בחוזה העושה הפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף אלא אם היתה סבירה בעת כריתת החוזה.